זמן למרות ייצוגו המספרי שונה מאד משאר המדידות המספריות המוכרות לנו כיום. לא ניתן להרגיש או לחוש זמן באף אחד מששת החושים של בני האדם, אלא במקום אנו "חשים" בזמן בצורה עקיפית, למשל, כאשר קורה מאורע או שינוי בסביבה.
כבר בתקופות קדומות, כאשר בני האדם החלו לעבוד את האדמה, היה צורך אמיתי להבין את תקופות השנה השונות או במילים אחרות את העונות. מהתבוננות מקרית (או שלא) שם לב האדם כי הירח משנה את צורתו בכל לילה והשינוי אינו אקראי אלא דווקא מחזורי, וכך החלו החישובים להוביל למקבץ ימים או ירחים המוכרים לנו כיום כחודש.
הירח היווה את יחידת מידת הזמן הקדומה ביותר אף המילה ירח בעברית פירושה מחד גיסא לבנה ומאידך חודש, כמו כן ישנן מילים רבות המתבססות על הנושא כגון ירחון או ירחי לידה , הדבר מעיד בבירור על קשרו של הירח על מחזוריו ללוח השנה העברי.
מדידות אלו היו טובות לזמן קצר אולם לאדם הקדמון שנאלץ להסתמך על הגשמים להשקייה והשמש להבשלת הפרי, היה חשוב מאד לדעת בדיוק רב ככל האפשר את מועדי חילופי העונות כדי שידע מתי לזרוע, לקצור וכיוב'.
לוחות שנה וזמן
יום שלישי, 2 ביוני, 2009
לוחות שנה בהאים
יום שלישי, 2 ביוני, 2009
לוח השנה הבהאי משמש את בני הדת הבהאית. לוח זה מבוסס על מחזורי השמש של האיזור הטרופי, והוא מחולק לתשעה עשר חודשים ובכל חודש תשעה עשר ימים. ישנם ארבעה או חמישה ימים שמוסיפים הבהאים לשנה כדי לסנכרן את העונות. השנה הבהאית מתחילה גם היא כמו השנה הפרסית בנקודת השיוויון האביבית.
לוחות שנה של המאיה
יום שלישי, 2 ביוני, 2009
לוח השנה של המאיה מדוייק יותר מכל לוח שנה אחר בעולם. הוא מורכב ממספר לוחות ומחזורים, לכל יום בלוח השנה של המאיה יש תןאר משלו על ידי קביעת 20 שמות ו-13 מספרים לכל לוח בלוח השנה של המאיה החשיבות הייתה מכרעת לקביעת חגים דתיים.